לאחר שסיימה את לימודי הרפואה, ד"ר ליאורה פיירמן המשיכה להתמחות בפסיכיאטריה בביה"ח לבריאות הנפש גהה.
עבדה כפסיכיאטרית בכירה בחטיבה הפסיכיאטרית של המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר.
במסגרת תפקידה טיפלה ד"ר פיירמן בחולים של משרד הביטחון וניהלה את מרפאת "שחר" מרפאה יחידה מסוגה בארץ המתמחה בטיפול והכוונה של צעירים החווים משבר נפשי ראשון.
ד"ר ליאורה פיירמן מטפלת במרפאתה במגוון מצבים מתחום בריאות הנפש-
- אבחון וטיפול של הפרעות דיכאון, חרדה, פוסט-טראומה והפרעה טורדנית כפייתית
- טיפול במצבי משבר והפרעות פסיכוטיות
- התאמת טיפול תרופתי ומעקב פסיכיאטרי
- פסיכותרפיה
- טיפול פסיכיאטרי מותאם לנשים
תקופת הקורונה מציבה אתגרים חדשים וגדולים דווקא בפני אלה שההתמודדות מלכתחילה אינה קלה להם. ד"ר ליאורה מתרגמת את המצב החדש לכדי הזדמנות לשיפור היכולות והשליטה בגופו של המטופל בינו לבין עצמו, ולהעצמת כוחותיו הנפשיים מבפנים החוצה.
האם ייעוץ מתאים לי?
הרבה אנשים שואלים את עצמם במהלך תקופות קשות בחיים או במצבי לחץ שונים (ולמעשה בתדירות הרבה יותר גבוהה בעת האחרונה) האם יש טעם להגיע לייעוץ, האם הייעוץ יכול לפתור את בעיותיי, האם בכלל אפשר להבין את הבעיות שלי?
התשובה היא כן. לפעמים כל מה שנפש האדם זקוקה לו היא אוזן קשבת, ושמישהו יכיל את את הסיטואציה. לעיתים הסביבה הקרובה אינה מעודדת הכלה של אנשים הסובלים מדיכאון (החברים והמשפחה מתנתקים כי קשה להם עם הפסימיזם לצד קשיים אחרים בחיים) ואחד מיתרונות הטיפול הוא הגעה למקום בו ניתנת למטופל ההזדמנות והכלים להגיע ולגלות את הפיתרון למצב בו הוא שרוי בכוחות עצמו תוך ליווי מקצועי מהשורה הראשונה, ובידיעה שרוצים רק את הטוב ביותר עבורו.
ד"ר ליאורה מומחית במתן מקום להתבטא ולחלוק את הבעיות האישיות בסביבה לא שיפוטית וללא ביקורת מיותרת. והכל כמובן בדיסקרטיות מלאה.
ואין זה משנה כמה רגשות אשמה, חרדה ודיכאון אתם מרגישים, חשוב שתדעו שיש מי שיכול להיות שם גדולה הצרה ככל שתיהיה. למעשה אולי תופתעו לגלות שעשרים אחוזים מהמבוגרים בישראל לוקחים תרופות נגד דיכאון וחרדה בשלבים כאלו ואחרים בחייהם. אין זאת בושה.
השיפוטיות במרחב הציבורי כלפי דיכאון וחרדה כל כך גדולה שישנה רתיעה לדבר על הבעיה וחבל – הסתרה והכחשה עלולות להחמיר את המצב. דיכאון אינו אומר כי הינך אדם חלש כלל וכלל. גם אנשים בעלי דפוס אישיותי חזק מאוד יכולים לסבול מאותן התופעות. תרופות נגד דיכאון וחרדה כגון ציפרלקס מצויות בהמון בתי אב בישראל ואולי יום אחד יהיו אפילו נפוצות כמו האקמול.
אם אינך בטוח אם ייעוץ זה הדבר הנכון עבורך, ניתן להתקשר ולהחליט יחד אם הייעוץ יכול לשפר את מצבך.
מה ההבדל בין פסיכולוגים קלינים לפסיכיאטרים?
פסיכולוגים קלינים הם בעלי תואר שני או דוקטורט בפסיכולוגיה ובעלי מספר שנות ניסיון. הם מיומנים בהערכה והטיפול נעשה באמצעות דיבור בלבד.
פסיכיאטרים הם רופאים מוסמכים שסיימו לימודי רפואה כלליים ולאחר מכן עשו התמחות בפסיכיאטריה ומחלות נפש במשך 4.5 שנים.
התמחות זו יכולה להיות במבוגרים או בילדים או אף התמחות ארוכה יותר למומחיות כפולה. פסיכיאטר, שלא כמו פסיכולוג, רשאי לתת טיפול תרופתי למטופלים, ובנוסף לזאת הוא רשאי לבצע טיפול פסיכותרפי באמצעות שיחה.
פסיכיאטרים מיומנים בהערכה ואבחון של הפרעות נפשיות ויכולים להמליץ למטופל מהו הטיפול היעיל ביותר עבור הקושי הנפשי עמו הוא מתמודד.
מהם סוגי הדיכאון השונים והאם ניתן לאבחן אותם?
הרפואה מבדילה בין מספר סוגי דיכאונות – דיכאון קליני, דיכאון קל, דיכאון לאחר לידה ודיכאון פסיכוטי. לכל אחד מסוגי הדיכאונות סימפטומים המאפיינים אותו שעלולים להוביל לפגיעה באיכות חיי המטופל. ד"ר ליאורה יכולה לעזור באיבחון הדיכאון ומתן טיפול לשיפור בריאותו של המטופל.
תוכנית כנס שאורגן ע"י ד"ר פיירמן- http://doctorsonly.co.il/wp-content/uploads/2013/03/14032013_Seminar_Early-Psychosis.pdf
כתבה של ד"ר פיירמן בעיתון "הארץ"- http://www.haaretz.co.il/news/health/new-research/1.1922947
בני הנוער שנמצאים בסכנת חיים
הגילים הצעירים מועדים לפתח הפרעה נפשית ואובדנות, כפי שקרה לל', תלמיד י"ב. באיזה שלב על הסובבים להבין כי מדובר בסכנה ולפנות לעזרה?
ל' תלמיד י"ב. בתקופה האחרונה החל להסתגר בחדרו, לשמוע מוזיקה גם בשעות הקטנות של הלילה. בשבוע האחרון לא הלך בכלל לבית הספר. כשאמו ניסתה להתעמת איתו, ננעל בחדרו ולא ירד לארוחת הערב. אביו סבור כי הוא מתנהג כמתבגר טיפוסי, אמו חושבת שהם צריכים ייעוץ אך לא יודעת למי לפנות. ל' זעוף, משיב תשובות מתחמקות, ער בלילות ומתקשה לקום בבקרים.
בוקר אחד הוא אינו מגיב לדפיקות חזקות על הדלת. הוריו המודאגים נכנסים ומוצאים אותו ללא הכרה, קופסאות ריקות של כדורים סביבו.
ל' הוא דוגמה טיפוסית לנערים מתבגרים ברחבי הארץ, ואת סיפורו שומעים הורים רבים שוב ושוב בחדרי מיון ובפגישות עם פסיכיאטרים.
צעירים רבים בגילי 18 עד 30 חווים משבר אישי במעבר מילדות לבגרות המוקדמת. למרות הדעה הרווחת כי זו "התקופה היפה בחיים", גיל צעיר הוא גורם סיכון בפני עצמו לפתח הפרעה נפשית בגלל שינויים ביולוגיים מוחיים והורמונליים ושינויים סביבתיים.
בגיל ההתבגרות נתון המוח לשינויים ביולוגיים מחד וסביבתיים מאידך, ובייחוד לניוון סלקטיבי של הנוירונים (תאי מערכת העצבים) המאפשר תפקוד תקין. כשניוון כזה משובש, יכולות להיווצר הפרעות בתפקוד המתבטאות כמחלות נפש. סכיזופרניה, למשל, מאופיינת בכשל בניוון סלקטיבי של הנוירונים של גיל ההתבגרות.
מבחינה סביבתית, זו התקופה שבה האישיות מתעצבת, הצעיר יוצר קשרים משמעותיים, בוחר כיוון בחיים וקריירה. בתקופה זו יכולות להתרחש גם "תקלות" ולהתפתח הפרעות נפשיות שאם לא יתגלו מוקדם ויטופלו בהתאם, עלולות להיות גורם מדרדר שישפיע על מהלך חייו.
צעיר שבמקום ללמוד, לעבוד, ליצור קשרים ולפתח אותם, יהיה מסוגר בביתו, חסר מעש ומנותק מחבריו, כמעט בלתי אפשרי יהיה עבורו לחזור למסלול החיים שהיה בוחר לעצמו.
תפקיד ההורה אינו מסתיים, כפי שכולנו יודעים, כשהילד מגיע לגיל 18, ולפעמים הבעיות מתחילות דווקא בתקופה זו.
זהו תרחיש האימה של כל הורה. כיצד לדעת מהו הגבול בין חטטנות להזנחה? מתי אנו חודרים לפרטיות של הצעיר ומתי מפספסים מצוקה? לא כל צעיר שמסתגר בחדרו ולא מוצא עניין בחייו סובל מהפרעה נפשית כמובן. מתי בכל זאת המצב מצריך התערבות? כשיש עדות לשינוי התנהגותי שנמשך יותר מימים ספורים.
דוגמאות לשינוי כזה הן הידרדרות בלימודים או בעבודה, הזנחה של תחביבים קודמים, התנתקות מחברים, ושינוי באישיות – חשדנות, עוינות חדשה, פחד חריג, הסתגרות. התעניינות חדשה בתכנים מיסטיים, אמונות משונות שחריגות לאופי התרבותי בבית וגוזלות אנרגיה רבה ומשאבים, ירידה במספר שעות השינה ובתאבון ולעתים להפך, וכמובן הצהרות אובדניות. סימנים אלו הם איתותים להפרעה נפשית אפשרית ומחייבים בדיקה מקצועית בהקדם האפשרי.
הסימנים שהציג ל' כלליים ולא מלמדים הרבה, אבל ייתכן שאילו היתה אמו פונה לייעוץ, שאלות מכוונות יותר יכלו לשפוך אור על מצבו. ייתכן של' סובל מהפרעה נפשית. אבחון וטיפול מתאים יכלו להבדיל בין חיים ומוות.
מחלות נפש הן מחלות ידועות לשמצה. דבקו בהן דימויים של אדם בשולי החברה שכולם מתרחקים ממנו, אדם שמושך לעג ורחמים. צרה כזאת אף אחד לא מאמין שתהיה בביתו, בוודאי לא אותו ילד עם עיניים בורקות שגידלתם, טיפחתם ודאגתם לו, זה שזכה בגביע בכדורגל או הביא גור חתולים תועה הביתה והמיס את לבכם.
ובכל זאת הפרעות נפשיות קיימות והתעלמות מהן גוררת תמיד תוצאות חמורות, ובהן הידרדרות בכל תחומי החיים ואובדנות.
רוב הפעמים לא תימצא הפרעה קשה בבסיס המשבר הנפשי ולפעמים יספיק ייעוץ חד- פעמי או טיפול בשיחות ללא התערבות פסיכיאטרית. עם זאת חשוב לפנות לייעוץ מקצועי כדי לשלול הפרעה קשה או להמליץ על טיפול מתאים אחר.
בתל השומר הוקמה מרפאה ייעודית לצעירים בגילי 30-18 החווים משבר אישי ראשון, מקום שנועד להקל את הפנייה לעזרה לאלו שחוששים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי. במרפאה מאמינים כי שילוב של ידע והסברה על ההפרעה, תמיכה במשפחה, טיפול תרופתי מתאים, טיפול בשיחות וליווי סוציאלי נותנים מעטפת תומכת שביכולתה לעשות את ההבדל בין תפקוד לנכות משתקת. בין בחירה בחיים, אם תרצו, לבין ייאוש ואפילו אובדנות. המרפאה על-אזורית ופתוחה לפניות מכל רחבי הארץ בתשלום רבעוני סמלי.