המתאם בין מלחמה לבין העלייה בביקוש לשירותים פסיכיאטריים בקרב אזרחים לאחר מכן היא תופעה מורכבת שנחקרה ותועדה רבות. ההשלכות של סכסוכים מזוינים משאירים חותם כבד על יחידים, קהילות ולאומים בכלל, מה שמביא למגוון אתגרים בבריאות הנפש. אז מה הם הנסיבות המובילות את האזרחים לבקש טיפול, או להידרש לטיפול?
טראומה ופוסט טראומה:
אחד התורמים העיקריים לביקוש המוגבר לשירותים פסיכיאטריים הוא השכיחות של טראומה והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בקרב אזרחים נפגעי מלחמה ולוחמים. חשיפה לטראומה הקשורה למלחמה, כגון עדות לאלימות וסרטוני סנאף בכל ערוצי התקשורת, חווית אובדן או מעורבות ישירה במצבי לחימה, עלולה להוביל למצוקה פסיכולוגית קשה. האופי המתמשך והפולשני של זיכרונות טראומטיים מחייב לעתים קרובות התערבות מקצועית כדי לעזור לאנשים להתמודד ולנהל את הסימפטומים שלהם.
עקירה ואובדן:
מלחמה על הבית מאלצת אזרחים להתמודד עם עקירה ואובדן של סביבות מוכרות, מה שמחריף את אתגרי בריאות הנפש. הטלטלה של עקירה מבתים וקהילות שלמות משבשת את תחושת היציבות, ומובילה לרמות מוגברות של חרדה, דיכאון והפרעות הסתגלות. גם אם בהתחלה מקצים בתי מלון למפונים ונותנים להם הרגשה של 'הפנינג', תהליך הבנייה מחדש של חייו של האינדיבידואל בהקשר חדש ולא מוכר דורש תמיכה פסיכולוגית כדי להסתגל למצב החדש.
אבל ושכול:
אובדן משפחה, חברים, מכרים, חטיפות ועוד יוצרת תחושת אבל קשה בכל האוכלוסייה. אנשים המתמודדים עם אבל צריכים לנווט את חייהם במורכבות הרגשית הקשורה בשכול. שירותים פסיכיאטריים ממלאים תפקיד מכריע במתן תמיכה, בסיוע לאנשים לעבד את האבל הפרטי או הקיבוצי שלהם, ולהציע מנגנוני התמודדות כדי לא לתת לאבל לנהל את שגרת היום-יום.
מתח כלכלי:
ההשלכות הכלכליות של המלחמה תורמות באופן משמעותי ללחצים נפשיים. כלכלה מקרטעת, אבטלה נרחבת (או חל"תים) וחוסר ביטחון פיננסי מגבירים את רמות הלחץ בקרב האזרחים. המאבק על צרכים בסיסיים והאיום המתמיד של חוסר יציבות כלכלית יוצרים כר פורה לבעיות בריאות הנפש, המחייבים התערבות ממוקדת.
הפרעה חברתית:
אם זה בגלל החשש מאירוע נוסף או קרובים שנלחמים בעורף או בחזית, אנשים עשויים לחוות בידוד, בדידות ותחושת ניתוק מהמשפחות והקהילות שלהם. בנייה מחדש של קשרים חברתיים הופכת להיבט קריטי בהחלמה הנפשית. פה לרוב הטיפול הוא מתן דגש על רשתות תמיכה מבוססות קהילה או תחומים משותפים.
סטיגמטיזציה וחסמים לטיפול:
הסטיגמה סביב בעיות בריאות הנפש נותרה מחסום משמעותי בפנייה לעזרה פסיכיאטרית, במסגרות שאמורות לתת מענה בזמן או לאחר סכסוך. הסטיגמה החברתית הנפוצה כיום לעתים קרובות מונעת מאנשים להכיר בבעיה ולטפל בעצמם וחבל. יוזמות לשיפור הגישה לשירותי בריאות הנפש ומאמצים לביטול הסטיגמה סביב הנושא הם מרכיבים חיוניים באסטרטגיות החלמה מקיפות שלאחר המלחמה.
השפעה על ילדים:
למרות שלעיתים נדמה שהם יכולים להסתגל להכל, ילדים פגיעים במיוחד להשפעות הפסיכולוגיות של מלחמה. לחשיפה לאובדן, אלימות, שיבוש במסגרות החינוכיות, שמועות, חרדות מאזעקות ועוד, יכולות להיות השפעות עמוקות וארוכות טווח על בריאותם הנפשית של הצעירים. התערבות מוקדמת כמה שניתן ותמיכה מיוחדת לילדים שנפגעו ממלחמה חיוניים לצמצום ההשלכות ארוכות הטווח הפוטנציאליות על רווחתם הפסיכולוגית. במלון יערים מנסים לתת מענה כזה לניצולי הטבח הצעירים מהעוטף, אבל כפי שניתן לקרוא בכתבה תדרש שם עבודה באופן שוטף לאורך שנים רבות.
חיילים משוחררים בסדיר או מילואים:
כמובן שזה הברור מאליו – חיילים החוזרים מהחזית בצפון או בדרום מתמודדים לעתים קרובות עם מטענים רגשיים גדולים מאוד. מתח הקשור ללחימה, פציעות גופניות והסתגלות כללית לשגרה חדשה שלאחר המלחמה תורמים לביקוש לטיפולים בקרב אוכלוסייה זו. לצבא ולמערכת הממשלתית יש ידע רב והתמיכה שניתנת מותאמות לחיילים המשוחררים, וכוללת תוכניות לשילוב מחדש בחברה, או טיפול עמוק בניסיון לנהל את הבעיה הנפשית שנוצרה עקב המצב.
לסיכום, מענה לצרכי בריאות הנפש של אנשים שנפגעו ממלחמה דורשת גישה הוליסטית ומשולבת. התערבויות מבוססות קהילה, קמפיינים למודעות ואספקת שירותי בריאות נפשית מהווים את הבסיס להחלמה של רוב המתמודדים הפגועים לאחר המלחמה. מדינת ישראל תצטרך להשקיע משאבים רבים כדי לפתור את הבעיות הנפשיות שנוצרו וממשיכות להיווצר בימים אלו ממש.
סובלים מפוסט טראומה? רוצים לדבר על זה? צרו איתי קשר בווטאסאפ או בטופס 'צור קשר'.